מכל עבר מתקבלות הודעות יפות בווטסאפ. שירים יפים על מה זה להיות אישה, מבצעים על מתנות שמתאימות במיוחד לנשים. סטיקרים חמודים: יום אישה שמח… ואני?
פרק שני עם ניבה הראל. כמו שניבה אומרת: ״הפעם ארוך מהרגיל, ככה זה כשנותנים לנשים מיקרופון ומרחב תומך להישמע 🙂 דיברנו על קלף מס.20
את ניבה היכרתי לפני למעלה מעשור, כחלק מהרכב נשים בשם ״שאקטי גרוב״. ניבה היא זמרת, יוצרת, מנחת סדנאות ״עד שקול כולך ישמע״ לנשים. במשך תקופה
טקסים הם הקשר מבחינתי בין הצד הארצי שלנו הגופני הפיזי, לבין האינסוף, לבין הישות הרחבה הפועמת של העולם. זה משלב בין פעולות בעולם הזה, מעשיות
איך זה מרגיש להתנהל בחיי היום יום, במסע שלנו לעבר הגשמה, בחוויה של חיבור לכל מה שקורה? מרגיש כמו קסם, מרגיש שהעצים רוטטים, הציפורים לוחשות,
יש אנשים שלא יכולים לכוון את עצמם לפי יעדים ומשימות. לפי תאריך. לפי שעון. יש אנשים שהזרימה הטבעית שלהם פועלת אחרת. ואז… הם כמו ״לא
מעשה באבן – סיפור על ערך../ הילה ארי בוסתן. היה הייתה פעם אבן, שלא הצליחה להבין מהו הערך האמיתי שלה. ניסתה האבן להתנהג בטבעיות, בין
חתול כחול רצה ללחוש לי סוד וביקש שאנהג בו בכבוד. נכנסתי לשק שינה ירוק, והקשבתי לו, עמוק.. אותו חתול כך יעץ וסיפר: ״לא כדאי לך
3 מקדשים/ הילה ארי בוסתן הקמתי 3 מקדשים שישאו אותי בחיי היום יום. מקדש לגוף. מקדש לנפש. מקדש לרוח. ביחד הם מאפשרים לי לנוח. במקדש
כתיבה היא כמו מראה לנפש. היא מאפשרת להתחבר לחכמה וידע. מקווה בבלוג הזה לחלוק איתכם את מה שאני מוצאת בדרכי ולהיות להשראה.
הילה