טקסים הם הקשר מבחינתי בין הצד הארצי שלנו הגופני הפיזי, לבין האינסוף, לבין הישות הרחבה הפועמת של העולם. 

זה משלב בין פעולות בעולם הזה, מעשיות כמו לגעת באש, דיבור או תנועה כלשהי

להפיח רוח חיים במשאלה או כוונה ולרתום כוחות שגדולים מאיתנו,

ויחד לעשות שינוי בעולם האנרגטי, שמשפיע על העולם הפיזי.

מתי אנחנו משתמשים בטקסים?

זו מניפה שעוברת מטקס יומיומי, שכל אחד יכול לעשות בבוקר או בערב.

טקס לקראת  יצירה, טקס לידה. כל הדברים שקשורים במעגל החיים. במעגל השנה.

טקסי חיים שמושכים אור להוויה שלנו, ומאמנים אותה שוב ושוב, שנה אחרי שנה.

נפש יהודי הומיה  – נפש יהודי זו נפש שקשורה לשפה העברית ולמאורעות שקושרים אור מסויים.

לכל עם, אומה, או שבט, יש את התרבות שלו, והמנהגים שלו, שקושרים אור מסויים, 

אז המציאות הזו במהלך השנים יוצרת נפש יהודית, נפש נוצרית, נפש אבוריג’ינית.

זה ממש משפיע על איך תופסים את העולם והיופי הוא להפגיש בין הנפשות. להשרות השפעה והשראה זו על זו, אחרי שכל אחת התמחתה באזור מסויים של תפיסה, ובכל להגדיל את השלם שגדול מסכום חלקיו.

האם אפשר לעשות טקסים לבד?

כן, בהחלט. רצוי.

האם אפשר ללמוד את זה?

כן.

האם אני יכולה להנחות את זה עבור אחרים?

כן. היתרון של זה, זה שאני מחזיקה את המרחב ואז המשתתפים מתפנים להרגיש להתמסר, להתרחב.