יש מקרים בהם אני כועסת על הבת שלי,
אחרי שגיליתי, לטעמי, סבלנות רבה מדי להתנהגות שמפריעה לי.
ואז, כשבעלי מרים גבה, אני אומרת לו – עשיתי את זה
״Too make a point״.
להבהיר שיש פה צורה. גבול.
בזמן שעשיתי את זה, עדיין אהבתי ללא גבול. וגם כשכעסתי, העיניים שלי המשיכו להביע אהבה.

גבורה שבחסד-
החסד מביא איתו אהבה ונתינה ללא גבולות, ואז באה הגבורה, ורוצה לנתב את האהבה הזו. לשים לה גבול כדי שהיא תגבר (כמו גדה לנהר זורם), במקומות המתאימים.

השאלות שנשהה בהן הערב ומחר במהלך היום:
איפה בחיי אני יכול/ה להיות יותר ברור/ה עם הגבולות של מי אני ומה מתאים לי, גם בקשרים מלאי אהבה ונתינה?
איפה בחיי, אני יכול/ה להמשיך לאהוב, את עצמי ו/או את האחר/ת, גם כשהאופן בו אני מקבל/ת ממנו/ה אהבה, לא תואם את המידה או הצורה שאני הייתי רוצה להרגיש?

מה זה לשהות בשאלות?
זה לשאול אותן ביני לבין עצמי לפני שנרדמים ולרשום את החלומות בבוקר,
זה להרהר בזה, זה ליצור יצירה שנובעת מכם אחרי שהקראתם לעצמכם את השאלות, או כל צורת ביטוי אחרת.
מזמינה אתכם לשתף ביצירות ובמסע שלכם פנימה. בתגובות לפוסט הזה, או בפרטי, לנוחיותכם.

באהבה,
הילה
מכשפה טובה