היום ארבעה ושלושים ימים, שהם ארבעה שבועות ושישה ימים לעומר – יסוד שבהוד.
אתמול קיבלתי הזמנה בפייסבוק להצטרף לקבוצת השכבה שלי מבית הספר היסודי. מרגש להעלות מהזכרון פרצופים ושמות מפעם. להיזכר ביחסים שהיו ואיך היו.
אני זוכרת שבשנים ההן של בית הספר היסודי, הייתה לנו חבורה מאד משמעותית איתה נפגשנו כל יום אחר הצהריים.
מאוחר יותר הערב, חברה טובה מתקופת התיכון, כתבה לי וקבענו להיפגש אחרי כמה חודשים טובים שלא נפגשנו, וחברה אחרת, מתקופת העבודה הראשונה שלי של אחרי הצבא, גם קבעה איתי מפגש בקרוב.
אז למה אני מספרת לכם את כל זה? כי מכל תקופה ומכל מסגרת שבה אני מתערבבת, אני שומרת לי איזה חבר או שניים. אלה שהחיבור בינינו היה עמוק, אותנטי. אלה שהקשר מורגש כבר במבט העיניים, או הצליל של הקול.
החיבור הזה, האותנטי, הוא ספירת יסוד. והיום היא באה להעצים את ספירת הוד, שיש בה הכרת תודה, וידוי, ענווה, והד.
יש איזה הד שחוזר ביני לבין חבר או אח קרוב. אני נשמע/ת מעומק הוויתי. זה אפילו בשפת הגוף. או באיזה צחוק מתפרץ בלתי נשלט, רק משום שנמצאים בקרבתם.
ההד הזה, החיבור האותנטי העמוק, מאפשר לנו להיות מי שאנחנו באמת. להודות בחוזקות שלנו ובחולשות שלנו, כפי שהן. הוד. וגם להכיר תודה על ההון האנושי שבקרבתנו. בשבילי זהו אושר ועושר.
ועל כך אני ממש מכירה תודה. מה איתכם?
אתמול קיבלתי הזמנה בפייסבוק להצטרף לקבוצת השכבה שלי מבית הספר היסודי. מרגש להעלות מהזכרון פרצופים ושמות מפעם. להיזכר ביחסים שהיו ואיך היו.
אני זוכרת שבשנים ההן של בית הספר היסודי, הייתה לנו חבורה מאד משמעותית איתה נפגשנו כל יום אחר הצהריים.
מאוחר יותר הערב, חברה טובה מתקופת התיכון, כתבה לי וקבענו להיפגש אחרי כמה חודשים טובים שלא נפגשנו, וחברה אחרת, מתקופת העבודה הראשונה שלי של אחרי הצבא, גם קבעה איתי מפגש בקרוב.
אז למה אני מספרת לכם את כל זה? כי מכל תקופה ומכל מסגרת שבה אני מתערבבת, אני שומרת לי איזה חבר או שניים. אלה שהחיבור בינינו היה עמוק, אותנטי. אלה שהקשר מורגש כבר במבט העיניים, או הצליל של הקול.
החיבור הזה, האותנטי, הוא ספירת יסוד. והיום היא באה להעצים את ספירת הוד, שיש בה הכרת תודה, וידוי, ענווה, והד.
יש איזה הד שחוזר ביני לבין חבר או אח קרוב. אני נשמע/ת מעומק הוויתי. זה אפילו בשפת הגוף. או באיזה צחוק מתפרץ בלתי נשלט, רק משום שנמצאים בקרבתם.
ההד הזה, החיבור האותנטי העמוק, מאפשר לנו להיות מי שאנחנו באמת. להודות בחוזקות שלנו ובחולשות שלנו, כפי שהן. הוד. וגם להכיר תודה על ההון האנושי שבקרבתנו. בשבילי זהו אושר ועושר.
ועל כך אני ממש מכירה תודה. מה איתכם?
*
השאלות שנשהה בהן הערב ומחר במהלך היום:
איזה קשרים בחיי הם כאלה שהחיבור בהם הוא אותנטי ומאפשר לי להיות מי שאני, על כל חלקיי? איך אני יכול/ה להעמיק את החיבור או ליהנות ממנו כפי שהוא, ודרך הקשר, להעצים את הענווה שלי, את היכולת להיות לא יותר ולא פחות ממי שאני בדיוק. גם מול האחר?
איך אני יכולה להיזכר בקשרים המשמעותיים בחיי על מנת להעמיק את הכרת התודה על עצם הוויתי?
שתפו, אם מתאים. בשמחה-
פה בתגובות, או בפרטי (ווטסאפ – 0528042727).
באהבה❤️ .. מראש,
הילה
מכשפה טובה
____________________________________
#ספירתהעומר
#התפתחותאישית
#מכשפהטובה
