היום שבעה-עשר ימים, שהם שבועיים ושלושה ימים לעומר – תפארת שבתפארת.
מה קורה כשמערבבים בין יופי ואמת? מה קורה כשנתקלים באמת עמוקה, ודרכה רואים יופי?
מכירים את התחושה, שפתאום יש בכם *ידיעה*? שהלב ממש יודע שכך נכון ולא אחרת?
כזה יופי וכזו חכמת לב. יש הרבה דוגמאות לידיעה הזו.
אקורד מוסיקלי נחווה לנו באופן אינטואיטיבי כהרמוני, גם אם אנחנו לא מבינים במוסיקה,
לאחר שהמנגינה הלכה לכל מיני כיוונים וגוונים במוסיקה, מגיע בסוף האקורד המיוחל,
אשר ממש נחווה בהרגשה כ"פתרון", מקום לנוח בו. זו הידיעה הפנימית ש״כך נכון״.
מאחר ולכל אחד ואחת מאיתנו "מצב הרמוני" יכול להיות מיושם באופן שונה,
תפארת שבתפארת מזכירה לנו להיות בהרמוניה ואיזון גם עם הסביבה –
הרמוניה כללית שתומכת בהרמוניה פרטית ולהיפך.
היום, נאתר את המצבים והתחושות שנחווים אצלנו כמו אקורד הרמוני, כמו ציור אסתטי,
כמו תבשיל שהניחוחות והטעמים שלו בדיוק מתאימים לחשק ולמצב הרוח שלנו.
נשתדל להיות "במקומינו". (את "מקומנו" אפשר לאתר לפי הרגשה שדומה ל"דבר הנכון והראוי להיות ולעשות", כיופי שמהול באמת).
אם אנחנו ממלאים את תפקידינו בתמונה הגדולה והשלמה, גם האחרים שבסביבתנו יכולים להיות יותר במקומם, וכך ה"פאזל הכללי" מתחבר בחלקיו השונים והמגוונים ליצירת תמונה שלמה והרמונית.
*
השאלות שנשהה בהן הערב ומחר במהלך היום:
האם נוכל לשים לב הערב ומחר במהלך היום לאכול אוכל שמתאים לנו, (למצב הרוח שלנו, למקום בו אנחנו נמצאים היום …), להקשיב למוסיקה שמאפשרת לנו איזון, לדבר בטלפון/זום במידה שנכונה לנו, לעבוד, לבלות, ללמוד, לזוז במינונים שמתאימים לנו ולסביבה בה אנו בוחרים להיות?
מה קורה כשמערבבים בין יופי ואמת? מה קורה כשנתקלים באמת עמוקה, ודרכה רואים יופי?
מכירים את התחושה, שפתאום יש בכם *ידיעה*? שהלב ממש יודע שכך נכון ולא אחרת?
כזה יופי וכזו חכמת לב. יש הרבה דוגמאות לידיעה הזו.
אקורד מוסיקלי נחווה לנו באופן אינטואיטיבי כהרמוני, גם אם אנחנו לא מבינים במוסיקה,
לאחר שהמנגינה הלכה לכל מיני כיוונים וגוונים במוסיקה, מגיע בסוף האקורד המיוחל,
אשר ממש נחווה בהרגשה כ"פתרון", מקום לנוח בו. זו הידיעה הפנימית ש״כך נכון״.
מאחר ולכל אחד ואחת מאיתנו "מצב הרמוני" יכול להיות מיושם באופן שונה,
תפארת שבתפארת מזכירה לנו להיות בהרמוניה ואיזון גם עם הסביבה –
הרמוניה כללית שתומכת בהרמוניה פרטית ולהיפך.
היום, נאתר את המצבים והתחושות שנחווים אצלנו כמו אקורד הרמוני, כמו ציור אסתטי,
כמו תבשיל שהניחוחות והטעמים שלו בדיוק מתאימים לחשק ולמצב הרוח שלנו.
נשתדל להיות "במקומינו". (את "מקומנו" אפשר לאתר לפי הרגשה שדומה ל"דבר הנכון והראוי להיות ולעשות", כיופי שמהול באמת).
אם אנחנו ממלאים את תפקידינו בתמונה הגדולה והשלמה, גם האחרים שבסביבתנו יכולים להיות יותר במקומם, וכך ה"פאזל הכללי" מתחבר בחלקיו השונים והמגוונים ליצירת תמונה שלמה והרמונית.
*
השאלות שנשהה בהן הערב ומחר במהלך היום:
האם נוכל לשים לב הערב ומחר במהלך היום לאכול אוכל שמתאים לנו, (למצב הרוח שלנו, למקום בו אנחנו נמצאים היום …), להקשיב למוסיקה שמאפשרת לנו איזון, לדבר בטלפון/זום במידה שנכונה לנו, לעבוד, לבלות, ללמוד, לזוז במינונים שמתאימים לנו ולסביבה בה אנו בוחרים להיות?
אשמח לשמוע מכם.
פה בתגובות, או בפרטי (ווטסאפ – 0528042727).
באהבה,
הילה
מכשפה טובה
____________________________________
#ספירתהעומר
#התפתחותאישית
#מכשפהטובה
