אני ממש זוכרת את היום הזה בו קראתי את העמוד הראשון בספר של לואיז היי, ״אתה יכול לרפא את חייך״, בו היא הציעה לכתוב 3 דברים שאני צריכה לעשות.

מיד שלפתי מהראש 3 דברים מתוך 3,000,000 שהיו פתוחים לי וכתבתי, מרוצה מעצמי שעמדתי במשימה.

ואז, הפכתי את העמוד, והיא הציעה שאכתוב 3 דברים שאני……רוצה……לעשות.

שמעתי רעמים בראש. רוצה לעשות? 

רק אז הבנתי שאני לא מכירה איך לפעול מתוך ״רוצה לעשות״. לא ידעתי איך בכלל לאתר את הרצון הזה.

אז הוצאתי את עצמי למסע, של חיפוש אחר הרצון.

התאמנתי על הדברים הכי פשוטים:

לאן אני רוצה ללכת? עם מי אני רוצה להיפגש?איך אני רוצה לענות לשאלה ששאלו אותי? כמה אני מסכימה לשתף? רוצה לאכול חמאה או מיונז (לא הייתה עדיין מהפיכה של טבעונים. אפילו יותר מזה, אנשים עוד אכלו מרגרינה!)

אחרי 12 שנים של אימונים, אני מוצאת את עצמי הבוקר, עם אישיות אחרת כמעט. ברור שיש מלא דברים בחיי שאני ״צריכה״ לעשות. אבל החוויה שלי מבפנים, היא שאת כולם אני בוחרת, כלומר, רוצה. וגם, מזהה, איך בבואי לעשות פעולה , שאין בה שמחה פנימית ותשוקה לדבר, יש בי התנגדות גדולה.

יהיו כאלה שיקראו לזה פינוק, ויהיו כאלה שיקראו לזה לפעול מתוך הלב.

אני מוצאת, שכשאני נותנת לתחושה של הרצון הפנימי להוביל, דבר מוביל לדבר, והרבה יותר דברים נפתרים ונשלמים בקלות.

זהו מבחינתי המפגש עם ״כח הרצון״. 

עכשיו הרצון שלי, הוא לשמוח במה שכתבתי, לפרסם אותו כדי להיות דוגמא ללקוחות שלי, ולחפש בפינטרסט רעיונות למתנות שאפשר להכין בעצמי בקלות.

אז ביי בינתיים.

הילה