איך זה מרגיש להתנהל בחיי היום יום, במסע שלנו לעבר הגשמה, בחוויה של חיבור לכל מה שקורה?

מרגיש כמו קסם, מרגיש שהעצים רוטטים, הציפורים לוחשות, מרגיש שהגוף חי ופועם ונע.

 

איך זה מרגיש כשזה לא שם?

רגיל. יום יומי כזה. עושים פעולות. חושבים מחשבות. שואפים ונושפים אוויר כמה שמתאפשר. החושים חשים כמה שמתאפשר. 

 

לפעמים את החושים צריך להעיר, להזמין אותם לצאת, להיפתח, כדי לקלוט עוד יותר מסרים, עוד אפשרויות. ולמה צריך לקלוט יותר?

כי כשקולטים יותר, אז יש עוד צירופים אפשריים, כמו בכל יצירה טובה.

 

בשיר מרגש אפשר לעבור בין הצלילים השקטים והגבוהים ועד לבסים הנמוכים. כל אחד מהם יפרוט בנפש שלנו סיפור אחר. היכולת שלנו לשמוע את מנעד הצלילים האלה, הם כמו תזכורת לנפש, שאנחנו גם יכולים לשמוע מסרים והנחיות ממקומות רחוקים מאשר אלה הנגישים לנו בטווח המטבח, הסלון, המשרד.

 

בקורס (י)סודות ההגשמה, אנחנו בין השאר מפעילים, מדגדגים את החושים, שיקלטו יותר. 

גם את החמישה הפופלאריים, וגם את החושים הנוספים: ידיעה, ראיה, שמיעה פנימיים, תחושה.

 

אנחנו מעירים את הגוף, כי הוא חבר חשוב במסע. 

ואנחנו מערסלים את התודעה שתוכל להיות רחבה ובקליטה טובה.

 

בקורס (י)סודות ההגשמה אנחנו פועלים בשני כיוונים:

גם יוזמים, וגם קולטים.

אלה אחד מהעקרונות של הקורס.

לכן, בכל שבוע, משתתפי הקבוצה מקבלים סל של תרגילים לבחירה שאותם הם יכולים לבנות במהלך השבוע. וזאת כדי להגדיל את המנעד של ה????(מידע?), וגם כדי להביע השתתפות. 

הצד השני, הוא שמסתובבים בעולם עם שאלת מחקר אחת גדולה, שאותה רוצים להתקרב ולהגשים במהלך הקורס, ובכל שבוע מלקטים סמלים, סימנים, תובנות מכל דבר שקורה.

 

האם אנחנו יכולים לדעת מראש מה יקרה? לא!

ולכן עקרון נוסף בקורס, הוא עקרון המשחק.

אנחנו נמצאים בתוך משחק של 10 שבועות. שהמשחק הזה, בכל שבוע משנה את הפוקוס שלו כדי לקלוט דברים מאזורים אחרים.

בתום 10 השבועות, יש לכל משתתף, הרבה חומרי גלם להגשמה, שאותם הוא יכול לנכח לעצמו, ואותם הוא יכול להפעיל בכל מסע הגשמה לעבר כל דבר שהוא.

 

עוד דבר שקורה בקורס, זה שיש קבוצה.

בין אם הלכתם על הגרסה הדיגיטלית או הפרונטלית, הקבוצה מהווה מרכיב חשוב בתהליך.

לכן, ככל שמשתפים, יש יותר שותפים. 

בין אם זה בעדות, שזה דבר שמאד מחזק את הדרך, או ייעוץ, או פתיחת קשרים, או רעיונות.

אנשים אחרים מאפשרים לנו תוספת של רעיונות, בתהליך של עצמנו, שלבד לא היינו מגיעים אליהם.

השלם שגדול מסכום חלקיו.

כך שבאותם 10 השבועות בעצם מקבלים את התזכורות האלה מחברי הקבוצה.

כל פעם יש כוכב מנצנץ אחר עבורינו בתהליך.

אז קיום הקבוצה מאד מאד חשוב.

אם זה בקורס הדיגיטלי – אז יש קבוצת ווטסאפ או פייסבוק סגורה לשיתופים.

אם זה פרונטלי – יש מקום לשיתוף בכל מפגש.

מה עשינו במהלך השבוע, איפה היינו, במחשבות, בתודעה, אל מול הדבר שאותו אנחנו רוצים להגשים, ומה ליקטנו מהעולם, במשחק שלנו, של ה״בילוש״ מהחיים עצמם.

 

יש גם כמובן השראה שבועית, להכניס אותנו לאווירה.

וכמובן שכל אחד נכנס לתהליך עם איזשהו רצון שחשוב לו להגשים, ותלוי ברצון עצמו, האם הוא יתגשם ממש בתום התהליך אחרי 10 שבועות, או שזה רצון שצריך כמה שנים, אבל בכל אופן את החומרים להשתמש בהם שוב ושוב ושוב יהיה לכם להפעיל כל הזמן.

 

את הקורס הזה אפשר לעשות המון פעמים כיוון שהרכב האנשים משתנה, ומה שאנשים חולקים במהלך השבועות משתנה, וגם להישאר באיזושהי מסגרת, שמאפשרת להחיות את זה כל יום מחדש, כי לפעמים לבד זה יותר קשה.

 

ההשראה שלי לקורס לקוחה ממורים שלימדו אותי בדרך, מחכמת הקבלה, מעץ הספירות, מספרים ומידע אינטואיטיבי שבא גם אליי.

 

העברתי לפני 12 שנים 5 מחזורים של הקורס הזה, בצורה דיגיטלית, והוא הוקפא במגירה לטובת בחירות אחרות שעשיתי, אבל אני מבינה שהקורס הזה ממש מהווה לי בית, ואני רוצה לארח אתכם בבית שלי.

 

אני רוצה לפתוח אתכם לכיף שיש ביצירה שעושים עם הידיים, עם העיניים, עוד חושים,

בכיף שיש בחיבור לגוף, לקסם של הבריאה,

ולהפוך להיות שותפים משתתפים ביצירה של החיים שלכם. 

שלנו.

 

אני מזמינה את הקבוצה המתאימה ביותר, לתהליך הפרונטלי הראשון שאני פותחת, ובמקביל תהיה קבוצה דיגיטלית.

ונצא לדרך בקרוב.